תאונות עבודה קורות לצערנו מדי יום ורבים המקרים, בהם העובד הנפגע אינו נוקט פעולות על מנת למצות את זכויותיו באופן מיטבי. לעתים מצבו הבריאותי של הנפגע אינו מאפשר לו להחליט ולפעמים הוא פשוט מבולבל עקב אירוע התאונה עצמו. מצב דברים המתואר לעיל יכול להשליך מחד גיסא על יכולת מיצוי זכויות העובד בעתיד ומאידך גיסא על גובה הפיצוי לו העובד הנפגע זכאי מתוקף הדין. עתה אציג מספר דגשים אותם יש לקחת בחשבון שעה שעסקינן בסיטואציה מורכבת כגון תאונת עבודה.
הודיעו בכתב למעסיק שלכם על התאונה ללא דיחוי – ישנה חשיבות רבה הן להעברת הדיווח על תאונת העבודה למעסיק והן לתיעוד על הדיווח כאמור. מומלץ ליידע את המעסיק בכתב ולא בשיחה טלפונית, זאת על מנת להימנע מטענות שהעובד "נזכר" בתאונה בחלוף זמן ניכר מאירוע התאונה. טענת השיהוי יכולה להשפיע באופן ממשי על סיכויי התביעה ואף יש בה כדי לשלול מהעובד את הפיצוי המגיע לו מן המוסד לביטוח הלאומי.
דווחו שמדובר בתאונת עבודה בהזדמנות הראשונה במפגש עם רופא בקופת החולים, במוקד לרפואה דחופה, לצוות מד"א או בית החולים במקרה של פינוי. התיעוד הרפואי משמש כראיה ולכן חשיבות ציון העובדה שמדובר בתאונת עבודה הינה רבה ביותר.
תשמרו על רצף טיפול רפואי ואל תזניחו את בריאותכם. על מנת לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי, על העובד הנפגע לפנות לקבלת טיפול רפואי תוך זמן סביר לאחר אירוע התאונה. מי שפנה לרופא חודשים או שבועות לאחר תאונת העבודה בה היה מעורב וזנח את הטיפול הרפואי, יתקשה להסביר לאחר מכן למוסד הביטוח הלאומי למה מגיע לו פיצוי.
הקפידו על מילוי נכון ומדויק של טופסי בל 200, 250, 211. על חלק מהטפסים כאמור צריך לחתום המעסיק ואת חלקם האחר צריך למלא העובד. פרטים המופיעים בטפסים כגון נסיבות התאונה, מסלול הדרך לעבודה וחזרה ממנה, תיאור הפגיעה, פרטי העדים ומהות החבלה הינם מהותיים ויכולים להשפיע באופן ניכר הן על סיכוי תביעת רשלנות כנגד המעסיק והן על החלטת המוסד לביטוח הלאומי, האם להכיר בעובד כנפגע עבודה. מעסיקים רבים יודעים שהינם עלולים להיתבע בשל רשלנותם ומקפידים למלא הטפסים מבלי להודות ברשלנות כאמור ואף להאשים את העובד בקרות התאונה. מומלץ כבר בשלב מילוי הטפסים וטרם העברתם למעסיק לחתימה, להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי, תאונות עבודה ונזקי גוף והכל כדי למנוע דחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי, למקסם הן את גובה הפיצוי לו זכאי העובד הנפגע והן את תוחלת תביעת הרשלנות הפוטנציאלית כנגד המעסיק.
