08-6551546

תמיד כאן לשירותך

גירושין מהצד המשפטי: מה צריך לדעת?

מהם גירושין?

כאשר בני זוג באים בברית הנישואים מתוך אהבה אמיתית, הם סבורים שיחיו יחד לנצח ולא מסוגלים לדמיין כי אי פעם נישואיהם יגיעו לקיצם. עם זאת, נתונים סטטיסטיים מראים כי כל זוג שלישי בישראל מתגרש.

מהם ההליכים המשפטיים הנדרשים לגירושין?

מי שחושב להתגרש, מיד שואל את סביבתו הקרובה "איך לפתוח תיק גירושין". התשובה לשאלה תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה. למשל, חשוב לדעת האם הבן זוג ממנו מתגרשים יודע על הרצון להתגרש? מה היא דתם של בני הזוג? האם הגירושין מוסכמים על שני הצדדים והאם יש הסכמות על עיקרי הסוגיות המשפטיות הכרוכות בגירושין – אופן חלוקת הנכסים, משמורת הילדים, גובה המזונות וכיו"ב. סביבתו הקרובה של המבקש לסיים את הנישואים לא יודע אילו שאלות חשוב לשאול ובכך עלול להטעות במתן ייעוץ שעלול להזיק למבקש. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום, לבל ייעשו טעויות משפטיות שיהיה קשה לגשר עליהם בשלב מתקדם יותר.

שלבי הגירושין

  • הסכמה על הגירושין – כאשר קיימת הסכמה על הגירושין ועל עיקרי הסוגיות המשפטיות הכרוכות בגירושין כמפורט מעלה, על הצדדים לערוך הסכם גירושין ולהגישו לאישור הערכאה המשפטית המתאימה (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). חשוב לציין כי על ההסכם להיות ערוך ומנוסח היטב תוך שהוא צופה פני עתיד, ומתייחס לסיטואציות עתידיות שונות, וזאת על מנת שהצדדים לא יחזרו שוב לערכאות משפטיות. בנוסף לתביעת אישור ההסכם, על הצדדים להגיש גם תביעה לגירושין – אם בני הזוג יהודיים ונישאו כדת משה וישראל – הסמכות הבלעדית נתונה לבית הדין הרבני. אם אחד מבני הזוג לא יהודי – התביעה תוגש לבית משפט לענייני משפחה. בשני המקרים וככל שקיימת הסכמה, מומלץ להגיש את התביעה לגירושין במשותף.
  • יישוב סכסוך – כאשר אין הסכמות על עיקרי הסוגיות המשפטיות, ולפני שתוגש תביעת גירושין ותביעות כרוכות בגירושין, על הצדדים לפתוח בקשה ליישוב סכסוך. הליך יישוב הסכסוך נועד כדי למנוע תביעות מיותרת לערכאה המשפטית ולסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה. אם הליך יישוב הסכסוך לא יצליח והצדדים לא יגיעו להסכמות, רק אז ניתן יהיה להגיש את התביעות כאמור. צד שפתח ראשון ביישוב הסכסוך, הוא זה שיהיה רשאי להגיש את התביעות ראשון והוא זה שיבחר לאן להגישן – בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה. חשוב לדעת כי בית הדין הרבני דן בהתאם למשפט העברי לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה דן לפי כללי המשפט האזרחי. בשל כך, סוגייה אחת יכולה לקבל הכרעות שונות בשתי הערכאות השיפוטיות. לכן, לפני שמחליטים לפתוח בהליך גירושין, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המומחה לדיני משפחה, ולבנות יחד עמו את אסטרטגיית ניהול ההליך בהתאם לאינטרסים של המבקש.
  • הגשת תביעה לגירושין – נזכיר כי במקרה שבני הזוג נישאו כדת משה וישראל, תביעות גט וכתובה יוגשו בבית הדין הרבני בלבד, לו הסמכות הבלעדית. אם מדובר בנישואים אזרחיים, אזי התביעה תהיה להתרת נישואים והיא תוגש לבית משפט לענייני משפחה. התביעות הכרוכות בגירושין יוגשו לפי בחירת התובע, כפי שהוסבר מעלה, בהתאם לאסטרטגיית ניהול התיק שתיבנה עם עורך דינו, המומחה בדיני משפחה.
  • תביעה לחלוקת רכוש – חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, המסדיר את ענייני הרכוש בין בני זוג קובע כי, בעת גירושין תיערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה של כלל הנכסים המשותפים, בעצם את כל הנכסים שנצברו לבני הזוג במהלך חיי הנישואין. חלוקה זו נקראת "הסדר איזון משאבים". עם זאת, ישנם נכסים אשר הוחרגו בחוק ואשר לא נלקחים בחשבון במסגרת עריכתו של הסדר איזון המשאבים כמו למשל, נכסים שנקבע בין הצדדים בהסכם ממון ששווים לא יאוזן בעת הגירושין, או נכסים שהיו לאחד הצדדים טרום נישואים או התקבלו במתנה או בירושה – לעניין זה ראוי לציין כי ייתכן ובעל הנכס עשה פעולות אשר יש בהן כדי לשתף את בן הזוג השני בנכס, ועל כן אותו בן הזוג יוכל לטעון שעל אף החריג, יש לאזן ביניהם גם את שוויו של הנכס הספציפי.
  • תביעה למשמורת ילדים – בעת גירושין על בני הזוג להסדיר, מה יהיו זמני השהות של הילדים המשותפים עם כל הורה. תביעה למשמורת ילדים הכוונה היא לתבוע להיות אחראי באופן שוטף על החזקת הילדים כאשר ההורה השני, שלא זוכה לקבל את המשמורת הבלעדית על ילדיו, ייהנה לרוב מזמני שהות עם הילדים, כלומר ימים קבועים במהלך השבוע, בהם יוכל לשהות עם הילדים. קיימת אפשרות לתבוע גם "הורות משותפת" או בשמה הישן והמוכר "משמורת משותפת". כלומר, הורות שווה של שני ההורים ולא משמורת בלעדית לאחד ההורים.
  • תביעת מזונות ילדים בפסיקת גובה המזונות, יתחשב בית המשפט לענייני משפחה בחלוקת זמני השהות בין ההורים ואת הכנסות ההורים. לעומת זאת, בבית הדין הרבני הדן בהתאם לדין העיברי, גובה המזונות ייפסק לפי קבוצות גיל: עד גיל 6 – מזונות אבסולוטיים על האב, ללא קשר לזמני השהות והכנסות ההורים כאשר החבות לגבי הצרכים הלא הכרחיים, חלה, כאמור, על שני ההורים. מעל גיל 6 ועד גיל 18 או סיום בית ספר תיכון, המוקדם מבניהם – מזונות מ"דין צדקה", כלומר החובה גם ביחס לצרכים ההכרחיים, בנוסף לצרכים לא הכרחיים, חלה על שני ההורים בהתחשב בהכנסותיהם. מגיל 18 ועד סיום שירות צבאי/לאומי, נהוג כי החיוב יהיה שליש מגובה המזונות ששולמו.

יש תביעות נוספות הרלוונטיות לנושא הגירושין, על כך במאמר הבא.

לסיכום, ההחלטה להתגרש בדרך כלל מלווה בכאב, תסכול וכעס. תחושות אלו עלולות לגרום לכך שתהליך הגירושין יהפוך למורכב יותר לשני הצדדים, עד כדי ניהול מאבקים משפטיים כדי "לנקום" בצד השני. לכן, לפני שפותחים בהליך גירושין, חשוב להיוועץ בעורך הדין המומחה לדיני משפחה, על מנת לתכנן היטב הצעדים המשפטיים שיחסכו לכן זמן, כסף ומפכי נפש כבדים.

מאמר זה נכתב בסיוע משרד עורכי הדין שניידר אלכסנדרובסקי – המתמחה במתן שירותים משפטיים בתחום דיני המשפחה על כל רבדיו: גירושין וכל ההליכים הכרוכים בו לרבות מזונות ילדים, מזונות אישה, כתובה, זמני שהות ומשמורת ילדים, חלוקת רכוש, ניכור הורי ועוד..

לייעוץ נוסף מוזמנים לפנות אלינו בטלפון: 08-6551546 או באתר המשרד.

תמיד כאן לשירותך

עוד בנושא

לורם איפסום

לורם איפסום